Rabbinic Power and the Non-existent Possuk

Rashi famously cites a version of the Sifrei that insists that Rabbinic power extends even to cases in which Chazal tell us to do the “wrong thing”:

רש”י דברים פרק יז פסוק יא

(יא) ימין ושמאל – אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל:

However, it is also well known that this contradicts both the Bavli and Yerushalmi.  In the Bavli, there is a case of a scholar who knows the Beit Din has made a mistake, but follows them anyways because he thinks he is obligated to followed Beit Din even it is wrong.  For this sin, he has to bring a personal korban:

תלמוד בבלי מסכת הוריות פרק א – הורו בית דין דף ב עמוד ב

ראוי להוראה וכו’. כגון מאן? אמר רבא: כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. א”ל אביי: כי האי גוונא מזיד הוא! ולטעמיך, הא דתניא: +ויקרא ד+ בעשותה אחת, יחיד העושה מפי עצמו – חייב, בהוראת ב”ד – פטור, כיצד? הורו ב”ד שחלב מותר, ונודע לאחד מהן שטעו, או תלמיד יושב לפניהן וראוי להוראה כגון שמעון בן עזאי, יכול יהא פטור? ת”ל: בעשותה אחת, יחיד העושה על פי עצמו – חייב, בהוראת ב”ד – פטור! אלא היכי משכחת לה? כגון דידע דאסור וקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמי’, לדידי נמי, דטעו במצוה לשמוע דברי חכמי’.

In the Yerushalmi, it is even more explicit:

תלמוד ירושלמי מסכת הוריות פרק א [דף מה טור ג]

מה אנן קיימין אם ביודע כל התורה ואינו יודע אותו דבר אין זה שמעון בן עזאי ואם ביודע אותו הדבר ואינו יודע כל התורה שמעון בן עזאי הוא אצל אותו הדבר אלא כי נן קיימין ביודע כל התורה וביודע אותו הדבר אלא שהוא כטועה לומר תורה אמרה אחריהם אחר ואם בטועה לומר התור’ אמרה אחריהם אחריה’ אין זה שמעון בן עזאי כהדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל

One only follows Chazal when they tell you to go in the right direction.  Much has been written to resolve this contradiction, and I will not deal with that issue.  I want to deal with a minor issue which has bothered me for a while, and to date I have only seen two people note. The Yerushalmi bases its drasha on a nonexistent possuk:  ללכת ימין ושמאל.  The possuk reads:

דברים פרק יז

(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

This girsa is found in all the Rishonim who cite it as well.

R. Dovid Tzvi Hoffman (3:82) notes this, and also claims that the “walking” verb is central to the drasha – you cannot be forced to walk in the wrong direction.  Thus, he brilliantly argues that the Yerushalmi is playing on the word לְךָ – and reading it as walk, rather than “to you.”

שו”ת מלמד להועיל חלק ג (אה”ע וחו”מ) סימן פב

שאלה: איתא בספרי פ’ שופטים ומובא ברש”י עה”ת: ימין ושמאל אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם, ע”כ. ובברייתא בירושלמי הוריות פ”א ה”א איתא יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם ת”ל ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל, וקשיין אהדדי.

תשובה: הנה גם הש”ס בבלי סותר לדרשת הספרי, דאיתא בהוריות דף ב’ ע”ב: הורו ב”ד וידע תלמיד שראוי להוראה ועשה על פיהם דמשכחת לה שהוא שוגג כגון דקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמים אפילו למיעבד איסורא, ואלו לדעת הספרי אין זה טעות כלל דהא באמת מצוה לשמוע אל דברי ב”ד הגדול אפילו אמרו על ימין שהוא שמאל וכו’ דהיינו שהתירו את האיסור. וכבר עמדו על דבר זה ראשונים ואחרונים ודחקו לתרץ. עיין רא”ם בספר יראים סי’ ל”ד, מזרחי על רש”י לתורה, באר שבע על מסכת הוריות, מהר”י אלבו בספר עיקרים ג’, כ”ג, רמב”ן בהשגותיו על ס’ המצות לרמב”ם שורש א’ (וזה דלא כמו שכתב בפירושו על התורה בפ’ שופטים), ספר החינוך בפ’ שופטים, דרשות להר”ן דרשה י”א, חידושי הר”ן לסנהדרין צ”ט ע”א סוף ד”ה ר’ יהודה, בעל עקידה שער מ”ג, אברבנאל בפירושו לפ’ שופטים, יפה מראה לירושלמי ברכות פ”א הי”ד, ובאריכות בספר שער יוסף למס’ הוריות, וע”ג ספר והזהיר חלק א’ צד /צח/ ומ”ש שם בענפי יהודה בשם רבו.

ואענה גם אני את חלקי: הנה מלישנא דברייתות דספרי וירושלמי משמע דמי ששנה זו לא שנה זו דהרי חזינן דמר דריש לקרא הכי ומר דריש לקרא הכי, וצריך ביאור במאי פליגי. והנה הירושלמי מביא קרא דלא כתיב בתנ”ך, דהיינו ללכת ימין ושמאל, דמלת ללכת אינו בקרא, וקשה להגיה כל ספרי ירושלמי בשגם התוס’ הרא”ש להוריות ב’ ע”ב מביא ג”כ הירושלמי באותו לשון. ונ”ל דברייתא דירושלמי דריש קרא דאשר יגידו לך ימין ושמאל, ופי’ לך כמו לך /ל’ צרוייה כ סופית שואית/ (וכמו לכה, בה’ לבסוף) דיש אם למסורת, והפירוש בקרא אשר יגידו כלומר הסנהדרין יגידו ויאמרו אל השואל: לך /ל’ צרוייה כ סופית שואית/ ימין ושמאל, והיינו ממש דבמקום שצריך ללכת ימין יאמרו לו לך /ל’ צרוייה/ ימין ובמקום שהדין ללכת בשמאל יאמרו: לך /ל’ צרוייה/ שמאל, וכיון שפירוש הירושלמי לך מלשון הליכה הוי כאלו כתיב בקרא אשר יגידו ללכת ימין ושמאל, על כן הביא קרא ללכת ימין ושמאל, דלפי פירושו זה משמעותא דקרא, והביא הקרא לפי משמעו כמו שמצינו גם בבבלי שהביא כמה פעמים קרא ונתן הכסף וקם לו לפי משמעו אע”ג דלא כתיב כן. והנה לפי הירושלמי הלשון לך /ל’ צרוייה/ ימין ושמאל הוא הלשון עצמו שאומרים הסנהדרין להשואל, והסנהדרין ודאי לא יאמרו ללכת שלא כדין, וע”כ דרש שיאמרו על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא /שהוא/ שמאל. ומיתורא דקרא קדריש הכי, דלא הוי צריך למכתב רק לא תסור מכל הדבר אשר יגידו. אמנם הספרי ס”ל יש אם למקרא, וא”כ אין לדרוש אלא לך /ל’ שוואית כ סופית קמוצה/ כפשוטו, וא”כ קרא יתירא יש לדרוש אשר יגידו לך /ל’ שוואית כ סופית קמוצה/ ימין ושמאל בין שיגידו לך ימין בין שיגידו לך שמאל, ואפילו ידעת בודאי שהוא שלא כדין תשמע להם. איברא דלפי פשטא דקרא ימין ושמאל קאי על לא תסור דלעיל מיניה, דהיינו לא תסור ימין ושמאל מכל הדבר אשר יגידו לך כמו בדברים כ”ח, י”ד. אמנם מצינו כמה פעמים דדרשא מוציא קרא מפשוטו, ובזה לא פליגי כלל הספרי וירושלמי, דשניהם דורשים ימין ושמאל קאי על אשר יגידו דסמיך ליה ופליגי ביש אם למקרא או למסורת. והנה סתם ספרי ר”ש ואליבא דר”ע והלכו לשיטתם דס”ל בסנהדרין ד’ ע”א יש אם למקרא, והירושלמי פסק כרבנן דיש אם למסורת, וכן שיטת הבבלי בהוריות. ועיין תוס’ סוכה ו’ ע”ב ד”ה ור”ש. וע’ גם מה שכתבתי במאמרי ע”ד הסנהדרין שבירושלים צד /ט’/.

R. Henkin (Bnei Banim 3:10) cites someone who believes the Yerushalmi is really playing on the following possuk:

דברים פרק כח

(יד) וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם: ס

He further contends the Yerushalmi refers only to things that are explicit in the Torah (as is the implication of the first half of the possuk), and solves the contradiction this way.  R. Henkin argues that the focus is the end of the possuk – that one only rejects Chazal when they instruct one to worship Avodah Zara.  This does not seem to fit the Bavli or Yerushalmi, which both focus on Par Helem Davar Shel Tzibbur in cases other than Avodah Zara.  He offers other possibilities as well, but they do not resolve the exegetical issue.

I would suggest that the Yerushalmi is referencing the following pesukim:

דברים פרק ה

(כח) וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל:

(כט) בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן:

Here, the verb of walking is central.  I contend the drasha works as follows:  the Yerushalmi is negating the assumption that Chazal create law.  Instead, they channel the will of God – instruct in the derech Hashem.  Had the created law, then one may have had to follow them even if they told you left was right.  However, if they are telling you what God wants, if they are wrong, they have no power.  Thus, the Yerushalmi alludes to another series of pesukim where you don’t swerve left or right- because you are listening to God who is always right.  If Chazal are channeling the Derech Hashem – they only have authority when they tell you to walk the correct way.

How this conception works with an expansive Halachic pluralism is an interesting conversation, but not for now.  Likely, there are different contexts, somewhere Chazal create law and others where they interpret.  Veod Chazon LaMoed. 

Advertisements

2 thoughts on “Rabbinic Power and the Non-existent Possuk

  1. Reb Ziring,
    First of all, welcome to Eretz Hakodesh!
    Second, I have an approach that is related to some of what you present, though it diverges somewhat.
    I would say that both the pesukim of Devarim 28:14 and 5:28-29 indicate to us that whenever one speaks of לסור…ימין ושמאל there is really an implied ללכת following the לסור. Because if one is merely “turning right of left,” they have not diverged from the דרך. Only when one “turns TO GO right or left” have they left the derech. Therefore, I suggest that in those two cases we see the word ללכת as elided, and even when it does not appear in the previous pasuk (e.g. 17:11) it should be read as implied. The Yerushalmi, then, was simply presenting the pasuk as it should be understood, with an implied ללכת.
    On a different note, of course the Sifrei-Rashi seem to go against the grain of the entire מסכת הוריות, as you noted. A certain Haredi relative of mine recently said that he heard somewhere that מסכת הוריות never happened, and it’s a לדרות ולקבל שכר situation (like עיר הנידחת and בן סורר ומורה). Have you ever seen this written anywhere or is this simply a Haredi defense mechanism reflex?

    1. Reb Shlomo,

      Shkoach – you may just be right. And I have not heard that Horayot is drosh vekabel schar, but it does seem unlikely to ever happen.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s