More on Two Days of Yom Kippur (Hebrew)

After I gave shiur on keeping two days of Yom Kippur (here and here) I discovered some new sources.  As Yom Kippur approaches quickly, I don’t have time to write them up, but I will post the Hebrew summary that I sent out to the Kollel Gavoah (the punctuation at the end of each paragraph is on the wrong side wordpress seems not to process English and Hebrew at the same time…).

מצאתי שני ראשונים שלא הלכו בדרכם של תוס’, רשב”א, ריטב”א וכו’.  הבעל המאור הסביר שלוי יצא באמצע אלול אבל שמע שהם רצו לעבר החדש.  זה דומה לשיטת הטורי אבן שבעקרון זה היה בעיה בעדות.  אבל, שיטתו מוזרה, כי בזמן שקדשו על פי ראייה, ב”ד לא קבעו מראש אם החדש היה מלא או חסר…

המאור הקטן מסכת ראש השנה פרק א – ארבעה ראשי שנים [דף א עמוד א]

[דף כא ע”א] וההוא עובדא דלוי דאיקלע לבבל בחדסר בתשרי מסתברא שבתוך חדש אלול יצא לוי מא”י והיו ב”ד נמלכין לעבר את החדש ולפיכך לא רצה להעיד עדות שלימה כי שמא חזרו בהן והאי דקאמר להו לא שמעתי מפי ב”ד מקודש לישנא דמתני’ נקט למימרא להו כדתנן שבהן שלוחין יוצאין כדפירשה אביי בגמ’ ואין המעשה מתיישב עלי לפרשו בענין אחר זולתי מה שכתבתי שאמר עמד שם לוי כל חדש אלול וראה שלא קדשו החדש בזמנו בידוע שהיה מעובר ועל מה גמגם בעדותו.

מצאתי בפירוש הרמב”ם למסכת ר”ה (יש לנו רק כמה קטעים מפירושו של הש”ס אבל בדף הזה יש)  הוא חידש שלוי לא העיד להם שב”ד עיברו את החדש אלא שעברו השנה.  כלומר, זה היה אמצא מרחשון והוא בא והגיד להם שהיו חייבים לצום כי היום היה באמת י’ תשרי!

באוצר הגאונים נמצא שרבא צם שני ימים של תשעה באב, ולא יו”כ, כי אף פעם לא היה תקנה לשמור שני ימים של יו”כ.  זה מאד דחוק בסוגיא, אבל כנראה הם חשבו שהוא צם שני ימים של תשעה באב כי עיקר שריפת הבית היה בעשרה באב (הערה של אלכס).

מה שטענתי בדברי הרשב”א שיש כח משני לב”ד בחו”ל נמצא בספר תרועת מלך סימן לט’.  הוא מציע שהב”ד בחו”ל פועל מדין שליחות של ב”ד בא”י, אבל רק במקרה שהם לא יודעים בברור שהם מתנגדים להם.  לכן, אם לוי היה מעיד, היו צריכים לצום פעם שניה.

 שלמה הזכיר לי שהגרי”ד (אגרות הגרי”ד עמוד פד) מיישם את חידוש המפורסם שלו בענין קידוש החדש בסוגיא זה.  הגרי”ד הציע שכח ב”ד לקדש החדש בא מתפקידם כמייצג של כלל ישראל.  בזה הוא מסביר איך לקביעת החדש ע”י חשבון יש כוחו של ב”ד – כי זה גם נעשה ע”י כלל ישראל.  הגרי”ד התקשה בדברי התוס’ (כי גם הוא סבר שלמרות חידושו, יש לב”ד בירושלים סמכות מיוחדת בענין קביעת החדש), אבל כתב שמה שיוצא ברור מתוס’ הוא שגם לכלל ישראל כולו יש הכח לקבוע החדשים, ולכן אפשר לומר על יהודים בבבל “אתם אפילו שוגגין…”.  אבל, נדמה לי שעדיין צריך מה שאמרתי לגבי כח משני לב”ד בבל להסביר את זה, כי כמו שציין הגרי”ד בעצמו, אפילו לשיטתו יש מעמד מיוחד לב”ד הגדול.

הגרי”ד גם מוכיח מהסוגיא הזו שיש צורך בעדות פורמלית ולא רק ידיעה כדי לקדש את החדש.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s