Rosh HaShanah All Year Round

Now that Yom Kippur is over, in many ways we return to our normal routines. While Sukkos is just around the corner and so we still have a great many things to do which are not a part of our daily lives, nevertheless, davening has returned to normal, there are no more extra tefillos in the middle of the night, and the constant pressure to do teshuvah has receded. The immediate question which we should be asking is: “what can I take from the last ten days to help me for the rest of the year?” The Alter Rebbe in the Tanya gives an interesting answer:

תניא איגרת הקודש פרק יד
אך הענין יובן ע”פ מ”ש ה’ בחכמה יסד ארץ שיסוד הארץ העליונה היא בחי’ ממלא כ”ע והתחתונה היא ארץ חפץ המכוונת כנגדה ממש ונק’ על שמה ארץ החיים הנה הוא נמשך מהמשכת והארת חכמה עילאה מקור החיים העליונים כדכתיב החכמה תחיה בעליה וכו’ והארה והמשכה זו היא מתחדשת באור חדש ממש בכל שנה ושנה כי הוא יתברך וחכמתו אחד בתכלית היחוד ונק’ בשם אוא”ס ב”ה שאין סוף ואין קץ למעלת וגדולת האור והחיות הנמשך ממנו יתברך ומחכמתו בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית לרום המעלות למעלה מעלה ובכל שנה ושנה יורד ומאיר מחכמה עילאה אור חדש ומחודש שלא היה מאיר עדיין מעולם לארץ העליונה כי אור כל שנה ושנה מסתלק לשרשו בכל ער”ה כשהחדש מתכסה בו ואח”כ ע”י תקיעת שופר והתפלות נמשך אור חדש עליון מבחי’ עליונה יותר שבמדרגת חכמה עילאה להאיר לארץ עליונה ולדרים עליה הם כל העולמות העליונים והתחתונים המקבלים חיותם ממנה דהיינו מן האור א”ס ב”ה וחכמתו המלובש בה כדכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור דהיינו אור המאיר מחכמה עילאה מקור החיים (וכנודע לי”ח שבכל ר”ה היא הנסירה ומקבלת מוחין חדשים עליונים יותר כו’) ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים יותר בכל תפלת השחר ואינן מוחין הראשונים שנסתלקו אחר התפלה רק גבוהין יותר ודרך כלל בכללות העולם בשית אלפי שנין כן הוא בכל ר”ה ור”ה. וז”ש תמיד עיני ה’ אלהיך בה שהעינים הם כינוים להמשכת והארת אור החכמה שלכן נקראו חכמים עיני העדה ואוירא דא”י מחכים והארה והמשכה זו אף שהיא תמידית אעפ”כ אינה בבחי’ ומדרגה אחת לבדה מימי עולם אלא שבכל שנה ושנה הוא אור חדש עליון כי האור שנתחדש והאיר בר”ה זה הוא מסתלק בער”ה הבאה לשרשו. וז”ש מרשית השנה ועד אחרית שנה לבדה ולכן כתיב מרשית חסר א’ רומז על הסתלקות האור שמסתלק בליל ר”ה עד אחר התקיעות שיורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה והוא מתלבש ומסתתר בארץ החיים שלמעלה ושלמטה להחיות את כל העולמות כל משך שנה זו אך גילויו מההסתר הזה תלוי במעשה התחתונים וזכותם ותשובתם בעשי”ת וד”ל:

Basically, the Alter Rebbe suggests that the blowing of the shofar on Rosh HaShanah brings about a flow of energy and inspiration from G-d (which is stongest by far in Eretz Yisrael) which continues to influence us for the rest of the year. The echoes of the shofar are heard all year round until the last day of the year, something which we symbolize by stopping the blowing of the shofar the day before Rosh HaShanah. That influence is the lasting effect of Asseret Yemei Teshuvah, and it is very much the point of the blowing of the shofar, at least in this piece.

The Alter Rebbe links this inluence specifically to the davening of Shacharis. I don’t have a good reason why it would be linked to Shacharis (except that the shofar is blown in the morning typically, although that does not seem particularly satisfying since the shofar may be blown all day), however, I think that the influence of the Asseret Yemei Teshuvah can be felt palpably in davening every single day. I heard for Rav Moshe Lichtenstein shlit”a once that the first three berachos of shemoneh esreh are contained in the first berachah. When we say the words “hakel hagadol hagibor vehanora” we can see that gadol roughly corresponds witthe first berachah (this becomes stronger when one takes into account the kabbalistic idea of a parallel between gedulah and chesed, and the first berachah is clearly about Hashem’s kindness to our ancestors and to us). The second berachah is parallel to gevurah (it is actually referred to as gevuros). The third berachah is parallel to nora, because it speaks of the awe we fell in out encounter with the divine, and or our urge to praise and our inability to approach. G-d is transcendent and awe inspiring and He controls the world.

I would add to this a further thought. The first berachah continues “gomel chassadim tovim vekoneh hakol vezocher chasdei avos umeivi go’el livnei vneihem lema’an shemo be’ahavah”. Koneh hakol implies G-d mastery over the world. He created the world and therefore He owns it and He control it. This similar to the berachah of malchuyos on Rosh HaShanah which also speaks of G-d’s mastery over the world. Zocher chasdei avos is parallel to the second berachah of mussaf on Rosh HaShanah, zocher haberis. And meivi go’el livnei vneihem lema’an shemo be’ahavah is parallel to the berachah of shefaros which ends on a request that G-d sound his great shofar of ge’ulah and redeem us. If so, we carry the three berachos of mussaf on Rosh HaShanah with us the entire year. Furthermore, those berachos accompany the blowing of the shofar. As such, if we allude to them, we are really alluding to the blowing of the shofar. It is as though we are sounding the shofar for ourselves every day three times before we pray. If Rosh HaShanah is meant to be the moment of Malchus Shamayim which lasts us for the entire year then we tap into it each time we daven, because when we daven we have to be conscious of our standing before the king, and of our dependence upon him.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s