The Kapara of the Bigdei Kehuna

The Gemara in several places (Zevachim 88b, Arachin 16a) claims that the special garments of the Kohanim help the Jewish people achieve atonement.  The Chatam Sofer has two insights that add meaning both to the meaning of this Gemara in general, as well as to one of the begadim in specific.

In general, one wonders whether the garments really achieve atonement “magically” as it were.  My preference, whenever possible, is to say that they help achieve atonement by encouraging people to repent and do the correct thing.  The Chatam Sofer argues that this is the case, at least for some of the begadim.  

Regarding the Tzitz, for example, the Gemara writes that it atones for brazenness/haughtiness – azut metzach.   Chatam Sofer writes that this is (at least in part?) because it symbolizes that we should take the positive type of confidence that is represnted and direct it towards G-d.  This is signified by tying the Tzitz, which says “Koshesh L’Hashem – Holy for G-d” on the forehead, which represents azut metzach.

Regarding the Meil, the Gemara writes that the ringing bells atone for Lashon Hara – that which makes noise atones for that which makes noise.  Chatam Sofer notes that this doesn’t explain the role of the pomegranates that hung next to the bells on the edge of the Meil.  He argues that the Rimonim, which are used to represent those who are righteous – filled with merits like a pomegranate, help atone for an attitude related to, and often the cause of, lashon hara.  Namely, when people feel they are spiritually (or otherwise) superior to others, they end up denigrating and bad-mouthing them.  Hence, the “bells”=lashon hara, are related to the rimonim=spiritual haughtiness.

These derashot of Chatam Sofer add meaning to the notion that the garments achieve atonement, and their lessons can help us improve even without having the physical begadim to remind us of their message.

דף על הדף ערכין דף טז עמוד א
כתב רבינו החתם סופר זצ”ל בספרו חתם סופר (פר’ תצוה) עה”פ: פתוחי חותם קודם לה’, כי הציץ מכפר על עזות מצח דכתי’ ומצחך נחושה (כערכין טז א) וכתב רמב”ן כי מצח לשון נצוח וחוזק כי שם הוא חוזק וניצוח המוח, והנה עזין שבאומות ישראל (ביצה כה ב) הקדוש ברוך הוא נתן לנו טבע עזות לעמוד נגד כל החולקים על אמונתינו, אך עז פנים לגיהנם, ע”כ יכתוב על המצח – קודש לה’, שאנו מקדישים העזות שלנו קודש לה’ ולא לדבר אחר ח”ו, כי אדרבא מדת ישראל ביישנים, רק העזות קודש לה’ נגד ע’ אומות, והיינו תפילין שבראש, וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך עכד”ק.

דף על הדף ערכין דף טז עמוד א

החתם סופר (פ’ פקודי) כתב דהפעמונים מכפרים על אלו שמדברים לשון הרע על אחרים, והרמונים על אלו שמתגאים במצוותיהם, מלאים מצוות כרימון, וממילא משפילים אחרים ע”י זה.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s