A quick follow-up on my post earlier this week: here. The Netziv was asked whether it is better to derive psak from poskim’s theoretical discussions in the sugyot or from teshuvot. While the shoel assumed it was the former – the unbiased, pure discussion, taken up with the luxury of not having to respond in real time – was superior. The Netziv averred, claiming that it was specifically the difficulty of psak that forces poskim to fully flesh out issues. This adds another angle to the discussion – the knowledge the psak is so complicated forces poskim to take responsibility in a way lomdus does not. Below is the passage from the Netziv:
שו”ת משיב דבר חלק א סימן כד
וע”ד אשר הציע מע”כ נ”י דעת אביו הגאון זצ”ל שלא להדפיס תשובותיו אשר השיב הלכה למעשה מטעם שאין לסמוך כ”כ על התשובה כמו על מש”כ בדרך לימוד אותו ענין, והקיף הסוגיא על בוריה יותר ממה שמקיף הענין בעת שבא לשואלו דבר וסמך דבריו על מה שהסכימו הפוסקים לסמוך על פסקי הרא”ש יותר מעל תשובותיו, וסיים עוד מה שאמרו חז”ל אין למדין הלכה מפי מעשה זה תורף דברי מע”כ נ”י בשם אביו זצ”ל:
אולם לדעתי הדלה אין הדברים נכונים כלל בטעמם ואדרבה בשעה שמשיבים הלכה למעשה באים לעומק הענין יותר ממה שבא הענין בדרך לימוד וגם סייעתא דשמיא עדיף בשעת מעשה וכבר אמרו חז”ל במס’ כתובות (דף ס ע”ב) דסייעתא דשמיא מהניא טובא להוציא הוראה כהלכה, והכי אי’ בב”ב (דף קל ע”ב) אין למדין הלכה לא מפי לימוד ולא מפי מעשה עד שיאמר לו הלכה למעשה ועי’ בפי’ רשב”ם, וכן בסנהדרין (דף פו ב’) לענין זקן ממרא שנה ולמד כדרך שהיה לומד פטור ואם הורה לעשות חייב אלמא היכא דהורה לעשות עדיף. והא דהסכימו הפוסקים דסומכין על פסקי הרא”ש ז”ל יותר מעל תשובותיו במקום שמחולקין אין זה מסברא אלא מגמרא מפי בנו רבינו יהודה ז”ל ומסתמא ידע בנו זצ”ל דהפסקים היו מאוחרים לתשובותיו וחזר בו רבינו הרא”ש ז”ל תדע שהראנ”ח בתשובה ח”א (סי’ מ”ו) כתב שאם יודעים שחזר מפסקיו לתשובה התשובה עיקר אלמא דעיקר הטעם דמסתמא הענין להיפך דחזר מתשובה לפסקים: