The introduction of the melaket to the Tanya (who was the author but he chose to publish in anonymously) explains the reason why he chose to put the sefer out. In truth, he writes later (in the part we will not discuss) that he did so because the letters which constitute the Tanya had already been published widely but the published versions contained mistakes and therefore he felt that he needed to set it right. This is supported also by the haskamos at the beginning of the sefer. However, before he explains that detail, he explains why he felt these were things which needed to be published at all, let alone in a scrupulously correct text.
הנה מודעת זאת כי מרגלא בפומי דאינשי בכל אנ”ש (אנשי שלומנו) לאמר כי אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השגת ותפיסת שכלו באשר הוא שם ואם שכלו ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו בעבודת ה’ בקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנוז בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש
The Tanya starts with a statement that books are inadequate for teaching because they rely on a certain level of background knowledge and ability to understand in advance. They can then build on that base. On the other hand, they allow for knowledge to be widely disseminated. Here he is only talking about mussar which can be found in Sefarim but I think that this is a more expansive comment as well will see presently.
ובר מן דין הנה ספרי היראה הבנויים ע”פ שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש כי אין כל השכלים והדעות שוות ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו וכמו שארז”ל גבי ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל שאין דעותיהם דומות זו לזו וכו’ וכמ”ש הרמב”ן ז”ל במלחמות שם בפירוש הספרי גבי יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד וכו’. אלא אפילו בספרי היראה אשר יסודותם בהררי קודש מדרשי חז”ל אשר רוח ה’ דבר בם ומלתו על לשונם ואורייתא וקב”ה כולא חד וכל ששים רבוא כללות ישראל ופרטיהם עד ניצוץ קל שבקלים ופחותי הערך שבעמינו ב”י כולהו מתקשראן באורייתא ואורייתא היא המקשרת אותן להקב”ה כנודע בזה”ק הרי זה דרך כללות לכללות ישראל ואף שניתנה התורה לידרש בכלל ופרט ופרטי פרטות לכל נפש פרטית מישראל המושרשת בה הרי אין כל אדם זוכה להיות מכיר מקומו הפרטי שבתורה: והנה אף בהלכות איסור והיתר הנגלות לנו ולבנינו מצאנו ראינו מחלוקת תנאים ואמוראים מן הקצה אל הקצה ממש ואלו ואלו דברי אלהים חיים לשון רבים על שם מקור החיים לנשמות ישראל הנחלקות דרך כלל לשלשה קוין ימין ושמאל ואמצע שהם חסד וגבורה וכו’ ונשמות ששרשן ממדת חסד הנהגתן גם כן להטות כלפי חסד להקל כו’ כנודע וכ”ש וק”ו בהנסתרות לה’ אלהינו דאינון דחילו ורחימו דבמוחא ולבא דכל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפום מה דמשער בליביה כמ”ש בזה”ק על פסוק נודע בשערים בעלה וגו’:
Here we see that although the primary interest is the mussar potential in sefarim, he presents us with a model for pluralism in Torah in general, including an explicit discussion about machlokes in halachah. Why do people disagree about halachah? Because the way in which individual Jews connect with Torah in the abstract leads them to different manifestations of the same principles. It is important to note that this is based on a particular understanding of Torah which is that the general principles do not inform the details. Rather, the details need not reflect at all on the principles in a way which I personally can perceive. Many thinkers assume this to be true (the most famous is of course the Rambam). Because the Torah in the abstract contains a system known as a specific mitzvah, but different people perceive it differently, they will arrive at sometimes radically different conclusions which are all true. It should also be noted that this is not the same as a perspective that says that each thinker perceived only part of the mitzvah and therefore their different perspectives can be combined into one unitary whole. The advantage which this perspective holds is that it allows not merely for different perspectives, rather it allows for those which are mutually exclusive without saying that our perception that they are mutually exclusive is inaccurate or incomplete.
This lies in sharp contrast to two other perspectives. The Chinuch in his mitzvah 78 states as follows:
ספר החינוך מצוה עח
ומשרשי מצוה זו, שנצטוינו בזה לחזק קיום דתינו, שאילו נצטוינו קיימו התורה כאשר תוכלו להשיג כוונת אמיתתה, כל אחד ואחד מישראל יאמר דעתי נותנת שאמיתת ענין פלוני כן הוא, ואפילו כל העולם יאמרו בהפכו לא יהיה לו רשות לעשות הענין בהפך האמת לפי דעתו, ויצא מזה חורבן שתעשה התורה ככמה תורות, כי כל אחד ידין כפי עניות דעתו. אבל עכשיו שבפירוש נצטוינו לקבל בה דעת רוב החכמים, יש תורה אחת לכולנו והוא קיומנו גדול בה, ואין לנו לזוז מדעתם ויהי מה, ובכן בעשותינו מצוותם אנו משלימין מצות האל, ואפילו אם לא יכוונו לפעמים החכמים אל האמת חלילה, עליהם יהיה החטאת ולא עלינו. וזהו הענין שאמרו זכרונם לברכה בהוריות [דף ב’ ע”א] שבית דין שטעו בהוראה ועשה היחיד על פיהם, שהם בחיוב הקרבן לא היחיד כלל, זולתי בצדדים מפורשים שם.
The perception here is that of course Chachamim can makes mistakes in Torah and say things which are categorically not true, and for all that we really on their words because without that behaviour the system could nto survive. Everybody would simply do whatever they wanted however a united body of Jews with (more or less) united practice would not exist. The allowance for a plurality of views here is not because we think they are all equally correct, it’s because all of them have an equal chance of being correct, but in truth only one can be right.
חידושי הריטב”א מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אלו ואלו דברי אלהים חיים. שאלו רבני צרפת ז”ל היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ”ט פנים לאיסור ומ”ט פנים להיתר, ושאל להקב”ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר.
This sounds like all the different shitos which comes up are partly true. They each are true in of themselves but fail to capture the entire truth. You need to understand it all to get to the truth. This is as opposed to what we saw in the Alter Rebbe that each of the shitos accurately portrays the truth and the details are the result of a modification necessitated by that person’s individual inclinations, understanding and experiences.
Sha'ashuim שעשועים 